לשאלה :כיצד בדיוק תוכנית ה-AIT של BERARD עובדת ואיך קורה שבזמן כה קצר של התערבות, האינדוידואל מגיע להשגים טיפוליים גבוהים כל כך, אין לנו תשובה חד משמעית. עם זאת אנו מודעים למס' תאוריות המסבירות את יעילותה של תוכנית ה-AIT של BERARD כמו גם אין ספור מחקרים שנעשו אודות השיטה והראו על תוצאות מרחיקות לכת.

 

תיאוריות על Auditory Integration Training

האימון באינטגרציה שמיעתית (AIT) מחייב האזנה למוזיקה המעובדת באמצעים אלקטרוניים במשך עד 10 שעות ובמסגרת 20 מפגשים של חצי שעה כל אחד הנערכים בין 10 ל-20 ימים. מכשיר ה-AIT מקבל קלט מוזיקלי ממקור קולי שהוא בדרך כלל מכשיר קומפקט דיסק ומעבד את המוזיקה בדרך אחת או בשתי דרכים יחדיו. דרך אחת ניתן לכנות כאפנון תדר (Modulation) והיא כרוכה בשימוש במסננים רחבי פס במטרה לצמצם תדרים במסגרת טווחים ספציפיים למשך פרקי זמן קצרים (250 מילי שניות ל 2 שניות). ההתחלה והמשך של הגירוי המאופנן נקבעים באורח אקראי ע"י מכשיר ה-AIT. בדרך השנייה, הסינון נעשה באמצעות מסננים צרי פס כדי לצמצם תדרים ספציפיים אשר הפרט רגיש במיוחד אליהם.יש לא מעט תיאוריות המצביעות על כך ששינויים מותניים וגם ביוכימיים מתרחשים באוזן האמצעית, באוזן הפנימית ואו/גם במוח כתוצאה מה-AIT. המשך מסמך זה כולל רשימה ותיאור של חלק מאותן תיאוריות.

 

צמצום ב'פיקים' באמצעות סינון

הצמצום ב'פיקים' נובע כתוצאה מירידה בגירוי. (Guy Berard) במהלך מפגשי ההאזנה של ה-AIT נעשה שימוש במסננים כדי לעמעם את כל אותם התדרים אשר האינדיבידואל יכול לשמוע בצורה הטובה ביותר. ד"ר Guy Berard משער כי הסינון יצמצם את הרגישות כתוצאה מחוסר בגירוי באזורים מסוימים של ה-cochlea  או/ו המוח במהלך ההאזנה. כמו-כן, האזורים הללו של ה-cochlea  או/ו המוח, אשר אינם מסוננים, מקבלים גירוי מוגבר שגורם לשיפור מה ביכולת השמיעה.לפיכך, התדרים בפיק הם קצת מצומצמים בגלל היעדר גירוי והתדרים שלא בפיק הם קצת משופרים בגלל הגירוי. התוצר הסופי הוא קו ישר באופן יחסי.הצמצום בפיקים הוא כתוצאה ממחסום צדי. (Stephen M. Edelson) תיאוריה זאת מהווה כהרחבה של התיאוריה של Berard לגבי הצמצום בפיקים שמיעתיים באמצעות השימוש במסננים. תופעה אחת שמופיעה במערכת התחושתית שלנו היא מחסום ניטראלי הנגרם כתוצאה מכך שנוירונים מסוימים המצויים תחת גירוי מפריעים להפעלתם של נוירונים אחרים. בנוסף, תופעה המכונה 'מחסום צדי' קורה כאשר אזור מגורה מפריע לאזור שכן אשר לא מקבל גירוי.מאחר והתדרים המסוננים אינם מגרים בחלקים מסוימים של ה-Cochlea ו/או חלקים של המוח, הגירוי של אזורים שכנים חסרי רגישות (ללא סינון) עלולים לחסום באופן צדי את האזורים הרגישים (עם סינון) וגם להתנות עליהם. לפיכך, אזורים רגישים ייחסמו או שיופרעו ע"י האזורים השכנים הלא רגישים.

 

תיאוריות של שינויים ביוכימיים

היפותזת Opioid AIT של Jack Panksepp. קיימות עדויות רבות לכך שלכמה אינדיבידואלים עם אוטיזם יש רמות גבוהות של פעילות Opioid של המוח, וגם כמה מסות הצביעו על קיומו של משתנה בלתי מוגדר של Beta-endorphin. טיעון זה נתמך ע"י הניתוח של פעילות כמו-Opioid בנוזל ה-cerebral-spinal  והתגובה החיובית לסמים אשר חוסמים את הפעילות של ה-Opioid במוח. ה-Opioid של המוח, כמו Beta-endorphin, הם חומרים אנדוגניים כמו-Opiate במוח ורמות גבוהות של החומרים הללו נלוות להשפעות נעימות או מרגיעות.היפותזת ה-Beta-endorphin של ה-AIT משערת כי מוזיקה מאופננת מגרה וייתכן שגם מנרמלת אזורים מסוימים של המוח אשר משחררים Endogenous Opioids. נטען כי ההאזנה למוזיקה מפעילה את ה-Endogenous Opioids. אזור במוח שמעורב בשחרורם של הביתה-אנדורפינים הוא Colliculus התחתון של המוח האמצעי אשר מקבל קלט צלילי והוא עשיר ברצפטורים של Opioid.לעת זו אין כל אישוש אמפירי בהיפותזה זו. אבל, מעניין לציין כי ה-naltrexone, אשר חוסם את פעולתם של הביתה-אנדורפינים, איננו מומלץ לאנשים הסובלים מסכיזופרניה בגלל שהוא יכול להגביר התנהגות חברתית לא נורמאלית למרות שהוא מסוגל לצמצמם הזיות שמיעתיות אצל חלק מהם. בדומה, ד"ר Guy Berard טען כל הזמן כי אין לאפשר לסכיזופרנים את השימוש ב-AIT  בגלל האפשרות שמצבם יורע כתוצאה מהתוכנית.כיוון שקשה למדוד את הפעילות של ה-Opioid במוח, יש קושי לבחון היפותזה זו. למרות זאת, Dr. Panksepp ערך לאחרונה ניסוי עם גוזלי תרנגולת. הוא חשף אותם למוזיקת AIT ובחן שינויים ביוכימיים אפשריים במוחם. תוצאות ראשוניות מצביעות על כך של-10 ימי חשיפה למוזיקה רגילה וגם מאופננת יכולות להיות תוצאות משמעותיות על חלק ממערכות המוח הנוירו-כימיות, במיוחד על פעילות ה-Serotoin במוח. התוצאות הללו הוצגו בכינוס העשרים וחמישי של החברה הנוירו-מדעית בסן-דייגו ב-13 בנובמבר 1995. (ראה תיאור מסכם בכתב העת (Re Review International, 1995, Vol. 9(4).היפותזת Melanin AIT של Lisa Boswell. מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שלאוטיסטים אין קצבים יומיים של ההורמון מלטונין. הורמון זה עוזר בויסות פונקציות נוירו-אנדוקריניות כמו דפוסי שינה וחיסון עצמי – שניהם לא נורמאליים אצל אוטיסטים. היפותזה זו מצביעה על כך ש-AIT משפר את מצבם של אוטיסטים בכך שמסייע לנרמל את פונקציות אצטרובליות (Pineal function) וגם את קצב המלטונין אשר ישפרו את הסימפטומים של חיסון עצמי. דבר זה מסביר מדוע ד"ר Guy Berard הצביע על שיפור במקרי אלרגיה כמו אקזמה, קדחת השחת ואסטמה לאחר AIT, וגם יתמוך בעבודתם של ד"ר Reed Earren, ד"ר V. K. Singh ואחרים אשר מאמינים בכך שאוטיזם הוא כתוצאה מהפרעה במערכת החיסונית.Boswell משערת עוד כי AIT מצמצם את הרגישות הצלילית ומשפר את הפונקציה האצטרובלית ע"י הגברת המלנין ב-stria vascularis של האוזן האמצעית. ה-Stria היא הכוח של ה-Cochlea. אספקה נוספת של מלנין ב-Stria תסתכם בשינויים באנדו- לימפה ותפקוד של תאי השיער. למלנין תפקודים רבים, החל מסיוע בהתפתחות העצבית עד להגברת התמסורת העצבית. המלנין באוזן הפנימית יכול לספוג אנרגיה אקוסטית כשם שמלנין בעור סופג אנרגית אור. המחקר מצביע על הגברת המלנין   ב-Stria כתשובה לדחף של רעש. מלנין מוגבר באמצעות ה-AIT עשוי לסייע בנרמול האודיוגראמות ובהקלה של ההשפעות של רגישות לשמיעת יתר על הבלוטה האצטרובלית (Pineal gland) אשר מגיבה לגירוי סביבתי. AIT יוכל אז לשפר את הפעולה האצטרובלית, לנרמל את הקצבים היומיים של המלנין ולצמצמם את הסימפטומים של מערכת החיסון.

 

תיאוריות הקשורות לקשב בספקטרום האוטיסטי

לשמוע/להפסיק לשמוע (Tune In/Tune Out)  של Bill Clarck. ילדים אוטיסטיים רבים מאופיינים כחרשים בזמנים מסוימים. דבר זה עקבי עם התיאור הנפוץ של אותם ילדים ככאלו שחיים בתוך קונכייה ואשר אינם שומעים לאנשים בסביבתם. אנליזה עכשווית של מידע E-2 ממכון למחקר האוטיזם בסן-דייגו, קליפורניה נותן אינדיקציה לכך ש 50% מההורים חושדים בכך שילדיהם הם כמעט חרשים.Bill Clark מציע כי האפנון של מוזיקת ה-AIT עשוי לאמן את המאזין לשמוע גם את סביבתו. באופן בסיסי, המאזין איננו יכול לחזות מראש את השינויים האקראיים במוזיקה במהלך ההאזנה או להתעלם ממנה. כתוצאה מכך, האדם מתחיל להאזין למוזיקה. באמצעות התניית האדם להתייחס למוזיקה, הוא אז יוכל להכליל את ההאזנה שלו לסביבתו.שינוי בקשב. (Stephen Edelson) חוקרים הצביעו על כך שלאינדיבידואלים אוטיסטיים לעתים קרובות יש קושי בשינוי בקשב שלהם ממקור אחד למשנהו. חלק גדול מהעבודה הזאת בוצעה ע"י ד"ר Eric Courchesne וחבריו בבית החולים לילדים בסן-דייגו. לדוגמא, מצב נפוץ אפשרי: ילד משחק בצעצוע והוא מתבקש ע"י ההורה שלו להתכונן לארוחת הערב. בהתחלה, תשומת הלב של הילד מתמקדת בצעצוע ואז עליו להעביר את תשומת הלב שלו להוראה של ההורה. הילד הלא-אוטיסטי הממוצע יכול לשנות את מוקד תשומת ליבו תוך שנייה אחת או שתיים. למרות זאת, ילד אוטיסטי ימשיך להתמיד בצעצוע שלו ואז באופן הדרגתי יעביר את תשומת ליבו להוראה של ההורה. הוא יידרש בין ל-3 עד 5 שניות או אפילו יותר כדי לשנות את תשומת לבו. עפ"י ד"ר Courchesone, חוסר היכולת הזה לשנות בהתאם את תשומת לב נובע כתוצאה מהחריגות הצורנית של המוח הקטן (Cerebellum). מעבר לכך, ד"ר Courchesone מציע כי בעיית שינוי תשומת הלב הזאת עשויה להיות קריטית באוטיזם. אם ילד איננו מסוגל לשנות את תשומת לב באופן יעיל יותר, הוא יתקשה ללמוד על סביבתו ובמיוחד לרכוש שפה. לדוגמא, אם ילד משנה את תשומת לב יותר מדי לאט, הוא עשוי לאבד את הקונטקסט של מה שנאמר וגם יתקשה להבין דברים.ד"ר Stephen Edelson מציע כי ה-AIT עשוי לאמן את המאזין לשנות מהר ובאופן יעיל את תשומת ליבו או להתנות שינוי מהיר ויעיל יותר של תשומת ליבו. האפנון במהלך מפגשי ההאזנה של ה-AIT משנה את המוזיקה באינטרוולים אקראיים. בשנייה אחת, המוזיקה היא בקצה הנמוך ביותר של ספקטרום התדרים ואילו בשנייה אחרת, המוזיקה היא בקצה הגבוה ביותר של אותו ספקטרום. מאמן/מגביר הצליל BGC משנה גם את רמת הווליום באינטרוולים אקראיים. לפיכך, ניתן לטעון כי המאזין לומד לשנות את תשומת הלב שלו במהלך מפגשי ההאזנה מאחר ומוזיקת ה-AIT משתנה באופן קבוע מתדרים נמוכים לגבוהים וממוזיקה רכה לחזקה יותר.

 

תיאוריות הקשורות למערכת הווסטיבולרית

התיאוריה של מערכת ה-Cerbellar-Vastibular. (Sally Brockett) המערכת ה-Cerbellar-Vastibular(CVS) היא מרכז העיבוד הסנסורי-מוטורי של המוח. היא מכילה את המערכת הווסטיבולארית, או מערכת האוזן הפנימית, וגם את ה-Cerebellum, ה"מוח הישן" אשר מחובר לאוזן הפנימית באמצעות עצב ווסטיבולארי. ה- CVS אחראי לאינטגרציה והעיבוד של כל האינפורמציה הסנסורית (כולל שמיעה, ראיה, טעם וריח), תיאום התנועות המוטוריות הרצוניות והבלתי רצוניות (כולל תנועות עיניים) ופיקוח על תחושת היציבות, חוש הכיוון, חוש הזמן וחוש הקצב. הוא גם מווסת את החרדות (Goddard, 1990; Levinson, 1984, 1986)דווח כי כאשר יש פגם בערוצים הסנסוריים, נראה כי גירוי ווסטיבולארי פותח את הדלת ליתר תיווך מחודש, אפילו כאשר כל דבר אחר לא פעל. (Goddard, 1990)AIT יכול לשמש כמתודה אחת שתספק גירוי ל-CVS כדי לסייע בארגון מחדש של המערכת חסרת התפקוד. למרות זאת, עם AIT הגירוי הוא באמצעות גלי קול מתוכננים ורוטטים באופן מיוחד מאשר באמצעות תנועה, או לחיצה עמוקה, עיסוי וכד'.העוסקים ב-AIT וגם הורים מדווחים על שינויים בסימפטומים והתנהגויות אשר מעניקות אינדיקציה לכך שהמערכתCerbellar-Vastibular  מושפעת ע"י תהליך ה-AIT.תיאורית ה-CVS מסבירה מדוע כל כך הרבה שינויים מופיעים עם ה-AIT אשר על פניו אינם נראים קשורים למערכת השמיעתית, או באופן ספציפי, לכך שדפוס האודיאוגרמה הופך להיות שטוח. היא מסבירה מדוע אינדיבידואלים מדווחים שהם יכולים לטעום ולהריח דברים יותר טוב והם לא יותר סובלים מרגישות יתר. כמו-כן היא תומכת בטיעונים של הורים ומורים כי לילד יש יציבות טובה יותר, קואורדינציה מוטורית טובה יותר וכתב יד משופר יותר. את הדיווחים על קשר עין טוב יותר, קואורדינצית עין-יד טובה יותר ומיקוד עיניים ניתן להסבר באמצעות תיאוריה זו. ההבחנות בכך שכמה אנשים יכולים פתאום לומר את השעה בעוד שאחרים יכולים להבין כיווני ימין-שמאל גם כן ניתנים להצדקה באמצעות קונספט זה.הפניות ספרותיותGoddard, S. (1990). A developmental basis for learning difficulties and language disorders. Institute for Neuro-Physiological Psychology Monograph Series, No. 1; Levinson, H., (1984). Smart, but feeling dumb New York: Warner Books; Levinson, H. (1986). Phobia Free. New York: M. Evans & Co., Inc.AIT מפרספקטיבה סנסורית-אינטגרטיבית(Sheila Frick and Nancy Lawton-Shirley)   עפ"י Frick ו-Lawton-Shirley (1994) אינדיבידואלים אשר לגביהם ידוע כי יש להם תפקוד לקוי מבחינת עיבוד ווסטיבולארי, הם אלו אשר מפיקים את מירב הרווחים מה-AIT. השיפורים הללו עשויים להופיע בתחומים של תפיסה תנועתית ובטחון, התעוררות כללית, התארגנות ותגובה חברתית ורגשית. כסיב הלכך היא העובדה שהמערכת הווסטיבלארית מסייעת לאפנן פעילות עצבית וגם פועלת כנקודת התייחסות מרכזית אשר בה כל המידע הסנסורי האחר נוצר.עפ"י A. Jean Ayres (1972) מערכת ההפעלה הרשתית (Reticular activating system) מסייעת למוח להתמקד על קלט סנסורי אחד או סוג יחיד של קלט סנסורי ע"י חסימת שאר הקלטים. המוזיקה המאופננת הבלתי צפויה אשר בה נעשה שימוש במסגרת ה-AIT תדמה אזור מסוים של מערכת ההפעלה הרשתית אשר מופעלת באמצעות קלט סנסורי חדש. לפיכך, הצלילים המיוחדים שבהם נעשה שימוש ב-AIT מסוגלים אולי ליצור שינויים לא רק בעיבוד השמיעתי של הצליל, אלא גם ביציבות, באיזון ובתפיסה המרחבית.מערכת ההפעלה הרשתית תלויה מאוד גם במעביר בין עצבי ה- norepinephrine אשר לו תפקיד ביצירת דריכות, מוטיבציה, רגש והתעוררות כללית. עפ"י(1990) Cool & Farber הוא יכול לתפקד כ"מפתח להתפתחות והתארגנותה של המערכת העצבית, ללימוד, לזיכרון ורה-ארגון." התקופות הזמניות של היפראקטיביות וחום מזג שניתן לפעמים להבחין בהן לאחר AIT ייתכן שניתן לשייכן לעלייה ביצור ה- norepinephrine.הפניותAyres A. J. (1972). Sensory Integration and Learning disorders. Los Angeles: Western Psychological ; Frick S. M. & Lawton-Shirley, N. (1994, December). Auditory Integrative Training from a Sensory Integrative Perspective. Sensory Integration: Special Interest letter, pp. 1-3.

 

תיאוריות נוספות

רה-ארגון סנסורי. (Melvin Kaplan) ד"ר מלווין קפלן מציע תיאוריה מסקרנת של AIT  אשר ניתנת ליישום גם עם מערכות סנסוריות אחרות. קיימת האמונה כי המערכת השמיעתית מסוגלת להתפתח בצורה לא נורמאלית בגלל בעיות גנטיות, בעיות תוך רחמיות ו/או בעיות כתוצאה מחוויות בתחילת הילדות. ד"ר קפלן מציע כי אצל אנשים עם הפרעות התפתחותיות המערכת השמיעתית מאורגנת באופן דיספונקציונאלי ולא מובנה.בדומה לחושים האחרים בגוף האדם, המערכת השמיעתית-סנסורית היא מאוד סתגלנית ויכולה להשתנות לגירוי נוח ומבנה מתאים. במהלך מפגשי ההאזנה של ה-AIT המערכת השמיעתית מגורה בדרך שכזאת אשר משאירה אותה במצב של שטף, אי סדר וכאוס. התקווה היא כי לאחר סיום מפגשי ההאזנה, המערכת השמיעתית מתארגנת בעצמה בדרך יותר טבעית, מובנה ופונקציונאלית.אחת המשמעויות של התיאוריה של ד"ר קפלן עשויה להיות האפשרות של מצב פוסט-טיפולי שבו החשיפה לצלילים מובנים עשויה לארגן מחדש את המערכת השמיעתית בצורה יעילה יותר. דבר זה יכול לכלול חשיפה לדיבור ושפה וגם האזנה לסוגים מסוימים של מוזיקה. מוזיקה גרגוריאנית (מקהלות) וגם מוזיקה שנכתבה ע"י מוצרט תהיינה מתאימות יותר בגלל שהן מאורגות להפליא ומובנות.התאמה לצלילים גבוהים. (Guy Berard) אם צלילים מסוימים מפריעים לפרט, החשיפה לצלילים מגרים כמו באמצעות ה-AIT עשויה לאפשר לו להסתגל מבחינה שמיעתית לצלילים גבוהים. כתוצאה מכך, הוא יוכל ללמוד באופן מודע או אפילו באופן תת-מודע להתעלם מצלילים מגרים לאחר האימון ב-AIT. ההסתגלות היא מכניזם מובנה, אשר לאחר חשיפה ממושכת לגירוי, מצמצם את התפיסה של אותו גירוי.צמצמום ברעש הפנימי.(Stephen Edelson)מספר חוקרים הציעו כי כמה אוטיסטים שומעים קולות בראשם, כמו רעש לבן או זמזום. בספרו  The Ultimate Stranger (1974), Carl Delacato שיער כי לילדים אוטיסטיים עשויים להיות חושים רגישים יתר על המידה או הייפוסנסטיביים, או שהם חווים רמות גבוהות לרעש שמיעתי. מספר קלינאים בארה"ב דיווחו כי חלק מהמאזינים מציינים שהרעש בראשם נעלם לאחר שקיבלו אימון ב-AIT.במידה וחלק מהאוטיסטים אכן סובלים מרעש פנימי באוזניהם ו/או בראשם, דבר זה יכול להוביל לתיאוריה על התפתחות האוטיזם. ז.א. אם הרעש נוכח בעת הלידה או שמתחיל בשנות הילדות המוקדמת, אזי יהיה קשה מאוד לאינדיבידואל להבין בני אדם מדברים ובכמה מקרים הרעש עשוי להיות מכאיב ביותר.ההשפעה המרגיעה של המוזיקה. (Stephen M. Edelson) אחד השינויים כתוצאה מ-AIT המדווחים באופן קבוע הוא הרוגע הכללי של המאזין. תיאור זה מדווח ע"י הורים וגם ע"י אנשים שהשתתפו במפגשי ההאזנה של ה-AIT. שינויים מסוימים אשר עשויים להיות כתוצאה מה-AIT ומהווים כאינדיקציה של ההשפעה המרגיעה כוללים שינה טובה יותר, עלייה בטווח תשומת הלב, צמצום בחרדה ובמידת ההיפראקטיביות.כולנו וודאי ששמענו את הפתגם "המוזיקה מרגיעה את חיית הפרא"(Music soothes the savage beast). כיוון שהאפנון האינהרנטי במוזיקת ה-AIT אכן מגרה, נראה סביר כי האינטנסיביות הרבה הקשורה ל-AIT לפעמים מרגיעה את מערכת העירות של האדם. ניתן גם לטעון כי האדם מסוגל יותר ללמוד כאשר הוא מסוגל להירגע ולחוות את סביבתו.

כל התיאוריות הללו הופיעו במספר גיליונות של:The Sound Connection, a quarterly publication of the Society for Auditory Integration Training

תאוריות המסבירות את השינויים הגדולים שאינדבידואלים חווים באמצעות ה - AIT של ברארד

מאמרים נוספים

צרו קשר

שלח

שדה חובה

Thank You!

The form has been successfully sent.

שדה חובה

שדה חובה

שדה חובה

 

ריקי בר נוי מב"ע BA DIP ORT

מטפלת AIT מוסמכת

 

מנדלשטם 18 תל אביב

מיקוד 6259816

טלפון: 03-6559755

נייד: 054-6566336

berardAIT59@gmail.com

 

 Berard AIT