​אינדיבידואלים אשר לגביהם ידוע כי יש להם תפקוד לקוי מבחינת עיבוד ווסטיבולארי, הם אלו אשר מפיקים את מירב הרווחים מה-AIT. השיפורים הללו עשויים להופיע בתחומים של תפיסה תנועתית ובטחון, התעוררות כללית, התארגנות ותגובה חברתית ורגשית. הסיבה לכך היא העובדה שהמערכת הווסטיבלארית מסייעת לאפנן פעילות עצבית וגם פועלת כנקודת התייחסות מרכזית אשר בה כל המידע הסנסורי האחר נוצר.

התיאוריה של מערכת ה-Cerbellar-Vastibular. (Sally Brockett) המערכת ה-Cerbellar-Vastibular(CVS) היא מרכז העיבוד הסנסורי-מוטורי של המוח. היא מכילה את המערכת הווסטיבולארית, או מערכת האוזן הפנימית, וגם את ה-Cerebellum, ה"מוח הישן" אשר מחובר לאוזן הפנימית באמצעות עצב ווסטיבולארי. ה- CVS אחראי לאינטגרציה והעיבוד של כל האינפורמציה הסנסורית (כולל שמיעה, ראיה, טעם וריח), תיאום התנועות המוטוריות הרצוניות והבלתי רצוניות (כולל תנועות עיניים) ופיקוח על תחושת היציבות, חוש הכיוון, חוש הזמן וחוש הקצב. הוא גם מווסת את החרדות (Goddard, 1990; Levinson, 1984, 1986)

 

דווח כי כאשר יש פגם בערוצים הסנסוריים, נראה כי גירוי ווסטיבולארי פותח את הדלת ליתר תיווך מחודש, אפילו כאשר כל דבר אחר לא פעל. (Goddard, 1990)AIT יכול לשמש כמתודה אחת שתספק גירוי ל-CVS כדי לסייע בארגון מחדש של המערכת חסרת התפקוד. למרות זאת, עם AIT הגירוי הוא באמצעות גלי קול מתוכננים ורוטטים באופן מיוחד מאשר באמצעות תנועה, או לחיצה עמוקה, עיסוי וכד'.העוסקים ב-AIT וגם הורים מדווחים על שינויים בסימפטומים והתנהגויות אשר מעניקות אינדיקציה לכך שהמערכתCerbellar-Vastibular  מושפעת ע"י תהליך ה-AIT.

 

תיאורית ה-CVS מסבירה מדוע כל כך הרבה שינויים מופיעים עם ה-AIT אשר על פניו אינם נראים קשורים למערכת השמיעתית, או באופן ספציפי, לכך שדפוס האודיאוגרמה הופך להיות שטוח. היא מסבירה מדוע אינדיבידואלים מדווחים שהם יכולים לטעום ולהריח דברים יותר טוב והם כבר לא סובלים מרגישות יתר. כמו-כן היא תומכת בטיעונים של הורים ומורים כי לילד יש יציבות טובה יותר, קואורדינציה מוטורית טובה יותר וכתב יד משופר יותר. את הדיווחים על קשר עין טוב יותר, קואורדינצית עין-יד טובה יותר ומיקוד עיניים ניתן להסבר באמצעות תיאוריה זו. ההבחנות בכך שכמה אנשים יכולים פתאום לומר את השעה בעוד שאחרים יכולים להבין כיווני ימין-שמאל גם כן ניתנים להצדקה באמצעות קונספט זה.

 

הפניות ספרותיות

Goddard, S. (1990). A developmental basis for learning difficulties and language disorders. Institute for Neuro-Physiological Psychology Monograph Series, No. 1; Levinson, H., (1984). Smart, but feeling dumb New York: Warner Books; Levinson, H. (1986). Phobia Free. New York: M. Evans & Co., Inc. 

 

AIT מפרספקטיבה סנסורית-אינטגרטיבית(Sheila Frick and Nancy Lawton-Shirley)   עפ"י Frick ו-Lawton-Shirley (1994) אינדיבידואלים אשר לגביהם ידוע כי יש להם תפקוד לקוי מבחינת עיבוד ווסטיבולארי, הם אלו אשר מפיקים את מירב הרווחים מה-AIT. השיפורים הללו עשויים להופיע בתחומים של תפיסה תנועתית ובטחון, התעוררות כללית, התארגנות ותגובה חברתית ורגשית. כסיב הלכך היא העובדה שהמערכת הווסטיבלארית מסייעת לאפנן פעילות עצבית וגם פועלת כנקודת התייחסות מרכזית אשר בה כל המידע הסנסורי האחר נוצר.

 

עפ"י A. Jean Ayres (1972) מערכת ההפעלה הרשתית (Reticular activating system) מסייעת למוח להתמקד על קלט סנסורי אחד או סוג יחיד של קלט סנסורי ע"י חסימת שאר הקלטים. המוזיקה המאופננת הבלתי צפויה אשר בה נעשה שימוש במסגרת ה-AIT תדמה אזור מסוים של מערכת ההפעלה הרשתית אשר מופעלת באמצעות קלט סנסורי חדש. לפיכך, הצלילים המיוחדים שבהם נעשה שימוש ב-AIT מסוגלים אולי ליצור שינויים לא רק בעיבוד השמיעתי של הצליל, אלא גם ביציבות, באיזון ובתפיסה המרחבית.

 

מערכת ההפעלה הרשתית תלויה מאוד גם במעביר בין עצבי ה- norepinephrine אשר לו תפקיד ביצירת דריכות, מוטיבציה, רגש והתעוררות כללית. עפ"י  (1990) Cool & Farber הוא יכול לתפקד כ"מפתח להתפתחות והתארגנותה של המערכת העצבית, ללימוד, לזיכרון ורה-ארגון." התקופות הזמניות של היפראקטיביות וחום מזג שניתן לפעמים להבחין בהן לאחר AIT ייתכן שניתן לשייכן לעלייה ביצור ה- norepinephrine.

הפניות

Ayres A. J. (1972). Sensory Integration and Learning disorders. Los Angeles: Western Psychological ; Frick S. M. & Lawton-Shirley, N. (1994, December). Auditory Integrative Training from a Sensory Integrative Perspective. Sensory Integration: Special Interest letter, pp. 1-3.

תיאוריות נוספות

רה-ארגון סנסורי. (Melvin Kaplan) ד"ר מלווין קפלן מציע תיאוריה מסקרנת של AIT  אשר ניתנת ליישום גם עם מערכות סנסוריות אחרות. קיימת האמונה כי המערכת השמיעתית מסוגלת להתפתח בצורה לא נורמאלית בגלל בעיות גנטיות, בעיות תוך רחמיות ו/או בעיות כתוצאה מחוויות בתחילת הילדות. ד"ר קפלן מציע כי אצל אנשים עם הפרעות התפתחותיות המערכת השמיעתית מאורגנת באופן דיספונקציונאלי ולא מובנה.

בדומה לחושים האחרים בגוף האדם, המערכת השמיעתית-סנסורית היא מאוד סתגלנית ויכולה להשתנות לגירוי נוח ומבנה מתאים. במהלך מפגשי ההאזנה של ה-AIT המערכת השמיעתית מגורה בדרך שכזאת אשר משאירה אותה במצב של שטף, אי סדר וכאוס. התקווה היא כי לאחר סיום מפגשי ההאזנה, המערכת השמיעתית מתארגנת בעצמה בדרך יותר טבעית, מובנה ופונקציונאלית.

אחת המשמעויות של התיאוריה של ד"ר קפלן עשויה להיות האפשרות של מצב פוסט-טיפולי שבו החשיפה לצלילים מובנים עשויה לארגן מחדש את המערכת השמיעתית בצורה יעילה יותר. דבר זה יכול לכלול חשיפה לדיבור ושפה וגם האזנה לסוגים מסוימים של מוזיקה. מוזיקה גרגוריאנית (מקהלות) וגם מוזיקה שנכתבה ע"י מוצרט תהיינה מתאימות יותר בגלל שהן מאורגות להפליא ומובנות.

 

התאמה לצלילים גבוהים. (Guy Berard) אם צלילים מסוימים מפריעים לפרט, החשיפה לצלילים מגרים כמו באמצעות ה-AIT עשויה לאפשר לו להסתגל מבחינה שמיעתית לצלילים גבוהים. כתוצאה מכך, הוא יוכל ללמוד באופן מודע או אפילו באופן תת-מודע להתעלם מצלילים מגרים לאחר האימון ב-AIT. ההסתגלות היא מכניזם מובנה, אשר לאחר חשיפה ממושכת לגירוי, מצמצם את התפיסה של אותו גירוי.

 

תפקודי תחושה ותנועה ותוכנית ה - AIT

מאמרים נוספים

צרו קשר

שלח

שדה חובה

Thank You!

The form has been successfully sent.

שדה חובה

שדה חובה

שדה חובה

 

ריקי בר נוי מב"ע BA DIP ORT

מטפלת AIT מוסמכת

 

מנדלשטם 18 תל אביב

מיקוד 6259816

טלפון: 03-6559755

נייד: 054-6566336

berardAIT59@gmail.com

 

 Berard AIT